דף הבית » לא על הקבע לבדו: הערך הרב שניסיון צבאי מעניק ליזמים באזרחות
לא על הקבע לבדו: הערך הרב שניסיון צבאי מעניק ליזמים באזרחות
לא על הקבע לבדו: הערך הרב שניסיון צבאי מעניק ליזמים באזרחות
כשמדברים על יזמות ישראלית ועל "אומת הסטארטאפ"‚ קל להיתפס לסיפורים נוצצים של אקזיטים‚ גיוסים וכותרות באנגלית‚ אבל מאחורי חלק גדול מההצלחות יש משהו הרבה יותר יומיומי ופחות זוהר: הרגלים שנבנו בזמן שירות צבאי. זה לא חייב להיות שירות בקבע‚ ולא בהכרח ביחידה טכנולוגית מפורסמת ,עצם ההיחשפות למסגרות שמחייבות אחריות‚ קצב ביצוע‚ עבודה בצוות ומענה מהיר לבעיות‚ יוצרת תשתית שמרגישים היטב גם שנים אחרי. מי שחווה תפקידים עם לחץ‚ אי-ודאות‚ משימות שמשתנות תוך כדי תנועה ויכולת להחליט מהר עם מידע חלקי ,מגיע לאזרחות עם "שריר" יזמי שהרבה מאוד אנשים מפתחים רק אחרי שנים בשוק העבודה.
פוטנציאל גבוה כבר בשלב המעשי
יש לא מעט נקודות "סינון" בצבא שמגלות מי יודע להתמודד עם אתגר אמיתי ולא רק עם מבחן תיאורטי. אנשים שעברו בהצלחה את השלב המעשי של סדנה גאמא הם אנשים שיש להם פוטנציאל גבוה להצליח בתעשיית הטק הישראלית‚ לא כי זה מעניק תעודה קסומה‚ אלא כי זה אומר שהם כבר התנסו בעבודה מעשית תחת לחץ‚ נדרשו לפרק בעיה מורכבת לחלקים‚ התמודדו עם כישלונות בזמן אמת והמשיכו קדימה. היכולת הזאת‚ להישאר אפקטיבי גם כשאין "פתרון בספר"‚ היא בדיוק אותה יכולת שנדרשת בסטארטאפ ביום שבו משהו נשבר בפרודקשן‚ לקוח גדול מאיים לעזוב‚ או משקיע מבקש לראות התקדמות בעוד שבועיים ולא בעוד חודשיים. בשורה התחתונה: מי שכבר עמד בסיטואציה מעשית תובענית והצליח לשמור על חדות‚ מגיע עם יתרון ברור.
קבלת החלטות עם מידע חלקי
אחת המתנות הכי משמעותיות שהשירות יכול לתת היא היכולת לקבל החלטות כשאין את כל התמונה. בעולם העסקי אוהבים לדבר על "Data Driven"‚ אבל במציאות של יזמות ,בעיקר בשלבים מוקדמים ,אין מספיק דאטה‚ ויש הרבה רעש. בצבא‚ במיוחד בתפקידים מבצעיים או כאלה שנוגעים לתפעול מערכות מורכבות‚ לומדים להעריך מצב‚ לשאול את השאלות הנכונות‚ ולהחליט למרות אי-הוודאות. היזם שמסוגל לבחור כיוון תוך כדי תנועה‚ להציב נקודת בדיקה‚ ולהיות מוכן לשנות מסלול בלי דרמה ,הוא יזם ששומר על החברה שלו חיה. זו לא אימפולסיביות‚ אלא מיומנות: להבין מה חייבים לדעת עכשיו‚ מה אפשר להשלים אחר כך‚ ומה פשוט לא יגיע לעולם במלואו.
משמעת ביצוע ורוטינת עשייה
יש הבדל עצום בין רעיון טוב לבין מוצר שמתקדם כל שבוע. הרבה אנשים מוכשרים נתקעים בשלב הפנטזיה ,כי אין להם מסגרת שמכריחה אותם "להוציא לפועל" גם כשלא בא. השירות הצבאי‚ מכל סוג‚ מאמן משמעת ביצוע: לקום‚ לעשות‚ לסיים‚ לדווח‚ לשפר. היזם שיודע להציב לעצמו לוח זמנים‚ לעבוד בספרינטים‚ ולחתוך משימות גדולות למשימות קטנות ,לא צריך מוטיבציה ענקית כדי לזוז. הוא פשוט נע. ובסטארטאפ‚ התנועה הזאת היא אוויר לנשימה: היא מייצרת גרסאות‚ פידבק‚ שיפור‚ ואמון ,גם אצל לקוחות וגם אצל משקיעים. משמעת לא באה במקום יצירתיות; היא מאפשרת לה להתבטא בעולם אמיתי.
עבודת צוות וניהול אגו
יזמות היא ספורט קבוצתי‚ גם כשיש מנכ"ל אחד בפרונט. בצבא לומדים מהר שהצלחה של משימה תלויה בשילוב של אנשים שונים: מי שאחראי על תכנון‚ מי שמבצע‚ מי שמנתח‚ מי שמחזיק את המערכת‚ ומי שמביא תמונת מצב רחבה. גם אם לא קוראים לזה ככה‚ זה שיעור עמוק בניהול אגו: לדעת מתי להוביל ומתי להקשיב‚ מתי להתעקש ומתי לשחרר‚ ואיך להתנהל בתוך צוות כשיש לחץ ועייפות. בעולם הסטארטאפים‚ היכולת הזאת שווה זהב. צוות שמסוגל לנהל מחלוקת בלי להתפרק‚ לקבל ביקורת בלי להיעלב‚ ולרוץ יחד גם אחרי כישלון ,הוא צוות שמעלה משמעותית את הסיכוי להגיע לקו הסיום.
התמודדות עם לחץ וכישלון בלי דרמה
בצבא‚ הרבה מאוד תהליכים כוללים תחקור: מה קרה‚ מה לא עבד‚ מה משפרים. זה יוצר גישה בריאה לכישלון ,לא כאירוע אישי שמגדיר את האדם‚ אלא כנתון שמאפשר להשתפר. יזם שמגיע עם "חוסן תחקירי" לא מתרסק מכל באג‚ לא מאבד כיוון מכל "לא" של לקוח‚ ולא נשבר מכל דחייה של משקיע. הוא יודע לכאוב רגע‚ ואז לעבור לניתוח ולפעולה. בעולם שבו כמעט כל סטארטאפ חווה רכבת הרים של רגשות‚ זה יתרון אדיר: היכולת להישאר יציב כשסביבך הכול זז.
יכולת למידה מהירה והסתגלות לתנאים משתנים
עוד מאפיין שמחבר בין שירות לבין יזמות הוא הצורך ללמוד מהר. בצבא משנים מערכות‚ תהליכים‚ צוותים וסדרי עדיפויות ,לעיתים בלי "חפיפה" מסודרת. מי שמתרגל לזה יודע להיכנס לתחום חדש‚ להבין את היסודות‚ לשאול את השאלות הנכונות ולרוץ. באזרחות זה מתורגם ליכולת לעבור בין טכנולוגיות‚ להבין שווקים‚ להכיר לקוחות חדשים‚ ולבנות פתרונות גם כשאין מומחה לידך שיפרש הכול. יזם שמסתגל מהר הוא יזם שמקצר חודשים של למידה לימים של ביצוע‚ וזה יכול להיות ההבדל בין מוצר שמגיע בזמן לשוק לבין מוצר שמגיע מאוחר מדי.
רשת קשרים ואמון שמתחילים מוקדם
אי אפשר להתעלם גם מהפן האנושי: אנשים שנפגשו במסגרת צבאית ,במיוחד במסגרות תובעניות ,בונים אמון ברמה שקשה לשחזר במקום אחר. הם כבר ראו אחד את השני תחת לחץ‚ כבר יודעים מי עומד במילה שלו‚ מי יודע לעבוד ומי יודע להרים כשצריך. האמון הזה הופך בשוק הפרטי לשותפויות‚ גיוסי עובדים ראשונים‚ המלצות‚ ויכולת להגיע להזדמנויות מהר. זה לא "קומבינה"‚ אלא תוצר של מערכת שבה עשייה ותפקוד נמדדים בשטח. גם מי שלא מגיע עם רשת ענקית‚ מגיע לפחות עם הבנה של איך לבנות אמון: דרך עבודה‚ אחריות ואמינות לאורך זמן.
לסיכום
ניסיון צבאי לא הופך אדם ליזם באופן אוטומטי‚ והוא בוודאי לא תחליף לסקרנות‚ עבודה קשה והבנה עסקית. אבל הוא כן מעניק יתרון משמעותי: משמעת ביצוע‚ קבלת החלטות באי-ודאות‚ עבודת צוות‚ חוסן מול לחץ ויכולת ללמוד מהר ,כלים שהם הליבה של יזמות מצליחה. כשמסתכלים כך על הדברים‚ מבינים שהערך של השירות לא נמצא רק "בקבע" או בתפקיד נוצץ‚ אלא במיומנויות שנרכשות לאורך הדרך ובאופן שבו הן מתורגמות לחיים האזרחיים. ובמבט רחב יותר‚ זה אולי אחד ההסברים הטובים לכך שדווקא בישראל‚ שבה צעירים נחשפים מוקדם למציאות מורכבת‚ ממשיכים לצמוח יזמים שמסוגלים להפוך אתגרים לפתרונות ,וגם פתרונות לחברות שמייצרות ערך אמיתי.