האפיפיור פרנציסקוס נפטר הבוקר (21 לאפריל 2025) בגיל 88
האפיפיור פרנציסקוס, ששמו האזרחי היה חורחה מריו ברגוליו, נחשב לדמות מפתח בעיצוב פניה של הכנסייה הקתולית בעשורים האחרונים. הוא היה לא רק ראש הכנסייה הרומית-קתולית, אלא גם סמל לשינוי, לצניעות, לדיאלוג בין-דתי ולהתחדשות רוחנית עולמית. עבור רבים בישראל – יהודים, נוצרים ואחרים – האפיפיור פרנציסקוס סימל פתיחות יוצאת דופן, גישה הומניסטית ומוכנות להאזין ולדבר עם כל אדם, מכל דת ורקע.
ילדותו של האפיפיור פרנציסקוס בבואנוס איירס
האפיפיור פרנציסקוס נולד ב-17 בדצמבר 1936 בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה, למשפחה קתולית ממוצא איטלקי, מהגרים ממחוז פיימונטה שבצפון איטליה. משפחתו הייתה צנועה מבחינה כלכלית, ואביו עבד כמנהל בתחנת רכבת. חינוכו הושתת על ערכים של עבודה קשה, סולידריות עם הזולת ואמונה עמוקה. מגיל צעיר התבלט ברגישותו החברתית וביכולת ההקשבה שלו, דבר שליווה אותו לאורך כל חייו.
במהלך ילדותו למד בבית ספר ציבורי ולאחר מכן המשיך בלימודים טכנולוגיים, במסלול טכנאות כימית. הוא עבד לפרנסתו במעבדה לבדיקת מזון, מה שאפשר לו לפתח גישה מעשית למציאות ולבעיות היום-יום של האזרחים. בגיל 21 לקה בזיהום קשה בריאות, ואיבד חלק מריאה שמאליתו – חוויה בריאותית קשה אך מעצבת, שהותירה בו ענווה ותחושת שליחות.
המסע הרוחני של האפיפיור פרנציסקוס
האפיפיור פרנציסקוס הצטרף למסדר הישועים בשנת 1958, לאחר שחש קריאה פנימית חזקה להתמסר לחיי דת, צדק ושירות לאחר. הוא עבר תהליך הכשרה אינטנסיבי שכלל לימודי פילוסופיה ותיאולוגיה, ובשנת 1969 הוסמך לכמורה. עם השנים התקדם לתפקידי הוראה וניהול במוסדות חינוך קתוליים, שם התבלט בחשיבתו הביקורתית ובנטייה שלו לדון בשאלות מוסריות עכשוויות.
בשנות ה-80 הפך לאחד מהדוברים הבולטים של הישועים בדרום אמריקה, וזכה להכרה בקרב אנשי דת ואינטלקטואלים. ב-1992 מונה לבישוף עזר של בואנוס איירס, וב-1998 מונה לארכיבישוף של העיר. כהונתו כארכיבישוף התאפיינה בעבודה ישירה עם הקהילות העניות, בפעילות נמרצת נגד שחיתות וביחס אנושי גם למי שעמד מחוץ לגבולות הדת הקתולית.
האפיפיור פרנציסקוס – הבחירה ששינתה את הכנסייה
לאחר פרישתו של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בשנת 2013 – מהלך נדיר בעידן המודרני – כונס הקונקלווה לבחירת אפיפיור חדש. האפיפיור פרנציסקוס נבחר ב-13 במרץ 2013, בהצבעה שהפתיעה רבים. הוא היה האפיפיור הראשון מדרום אמריקה, הראשון מן המסדר הישועי, והראשון שאינו אירופי מאז האפיפיור גרגוריוס השלישי במאה השמינית. עצם בחירתו סימלה שינוי כיוון משמעותי בכנסייה, במיוחד מבחינת חיבור לשכבות מוחלשות ועיסוק בנושאים גלובליים בוערים.
האפיפיור פרנציסקוס בחר את שמו כהוקרה לפרנציסקוס מאסיזי – קדוש שזוהה עם עוני, פשטות, ואהבה לכל הברואים. בכך שידר כבר מיומו הראשון את הכיוון שהוא מתכוון להוביל בו את הכנסייה. ההמונים בכיכר פטרוס קיבלו את הודעת הבחירה בהתרגשות רבה, וכבר בנאומו הראשון הדגיש את רצונו להיות משרת של כולם, לא שליט.
הנהגה צנועה וסגנון חיים ייחודי של האפיפיור פרנציסקוס
במהלך כהונתו, האפיפיור פרנציסקוס סירב לגינוני פאר. הוא בחר להתגורר בדירת מגורים פשוטה בבית ההארחה סנטה מרתה, ולא בארמון האפיפיור, כפי שהיה נהוג. הוא ויתר על לימוזינות ובגדים טקסיים ראוותניים, ובמקום זאת השתמש ברכב פשוט ולבש בגדים לבנים צנועים. גישתו עוררה הערכה גם בקרב מבקרים של הכנסייה, שראו בו דמות אותנטית ואמיתית.
האפיפיור פרנציסקוס הדגיש את חשיבות ההקשבה, הסליחה והחמלה. הוא דיבר נגד חומרנות, עודף צריכה והתעלמות ממי שנמצא בשוליים. עשרות פעמים קרא למאמינים לפתוח את ליבם לאחרים, גם כאשר מדובר בשונים מהם. בעיניו, כוחה של הכנסייה לא נמצא במוסדות אלא בלבם של בני האדם.
עמדות נועזות של האפיפיור פרנציסקוס
האפיפיור פרנציסקוס לא היסס לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת. הוא הביע תמיכה בזהירות בזכויות הקהילה הגאה, קרא ליחס הוגן למהגרים, ודיבר על הצורך ברפורמות בתוך הכנסייה – במיוחד במנגנונים הכלכליים והמשפטיים שלה. האנציקליקה Laudato si' שפרסם ב-2015 עסקה בשמירה על כדור הארץ והאחריות הסביבתית של האנושות, והיוותה מסמך מכונן בחשיבה האקולוגית של הדתות.
נוסף על כך, האפיפיור פרנציסקוס קידם שיח בין-דתי אמיתי עם מוסלמים, יהודים, בודהיסטים ואחרים. הוא נפגש עם אימאמים, רבנים ונזירים, והביע רצון כן להבין את נקודת המבט של כל דת. בעיניו, הדתות אינן יריבות אלא שותפות לבניית עולם מוסרי וצודק יותר.
האפיפיור פרנציסקוס ויחסו ליהדות ולישראל
אחד המאפיינים הבולטים של כהונת האפיפיור פרנציסקוס היה יחסו החם ליהדות. עוד בארגנטינה היה בקשר קרוב עם הקהילה היהודית המקומית, השתתף בטקסי זיכרון לשואה, וביקר בבית הכנסת המרכזי של בואנוס איירס. הוא ראה ביהודים "אחים בברית", והדגיש את המחויבות של הכנסייה להיאבק באנטישמיות בכל דרך.
בביקורו בישראל בשנת 2014, האפיפיור פרנציסקוס ביקר ביד ושם, הניח זר באנדרטת השואה ונשא דברים שזכו להדים רבים. הוא גם ביקר בכנסיית הקבר, נפגש עם הרב הראשי לישראל ועם הנשיא דאז שמעון פרס. במסריו הדגיש את החשיבות של דו-קיום, של כבוד הדדי ושל תקווה לשלום, תוך שמירה על זכויותיה ובטחונה של מדינת ישראל.
שנותיו האחרונות ופטירתו של האפיפיור פרנציסקוס
בשנותיו האחרונות סבל האפיפיור פרנציסקוס מבעיות בריאות שונות, כולל דלקות בדרכי הנשימה, כאבים במפרקים וקושי בניידות. עם זאת, הוא המשיך לפעול ככל שיכל, ערך מסעות למדינות שונות, נאם בפני המונים ופרסם מסמכים תיאולוגיים וחברתיים.
ביום שני, 21 באפריל 2025, הודיע הוותיקן כי האפיפיור פרנציסקוס נפטר בשעות הבוקר המוקדמות. מותו עורר תגובות עצובות מרחבי העולם, ממנהיגים דתיים, פוליטיים וחברתיים. בהודעה הרשמית נכתב: "האפיפיור פרנציסקוס הקדיש את כל חייו לשירות האל, לשירות אחיו ואחיותיו ולחתירה עיקשת לעולם טוב יותר."
מורשתו של האפיפיור פרנציסקוס לעולם ולישראל
האפיפיור פרנציסקוס הותיר אחריו מורשת של חמלה, אומץ ותקווה. הוא שינה את פניה של הכנסייה הקתולית והכניס בה רוח חדשה – פחות שיפוטית, יותר מכילה. הוא הוכיח שדת יכולה להיות רלוונטית, פתוחה, מחבקת ולא מרוחקת. בעבור הישראלים – יהודים ונוצרים כאחד – הוא היה סמל לדיאלוג כן, לדו-קיום וליכולת לנהל שיחה גם על נושאים מורכבים.
מורשתו של האפיפיור פרנציסקוס תמשיך ללוות דורות של מאמינים ומובילים חברתיים בעולם כולו. דמותו תיזכר כאחת המשפיעות והאנושיות ביותר בהיסטוריה של הוותיקן, ואולי גם כאחת מהתקופות החשובות ביותר בגשר שנבנה בין עמים ודתות.
